על המיזם

ובתוך שדה שלם של כרמים 
יושבת הילדה שבי ומלקטת שם 24 עלים ,
חלקם נותנים עיניהם ביופי
חלקם עיניהם במשפחה 
ובינתיים מצאוני השומרים 

קבעתי חותם 
את כולם להכניס לסל הגדול והמרשים ,
בפנים עוד יש בו מעט מחסור בגמורים 
הכל מבקרים בו וכמעט שאין מבקרים 
מי ברדודים ומי בעמוקים ? 
מכל מלמדיי השכלתי 
בכל צומת בה פגשתי אנשים

כל עלה השלים איזה סדק
כל עלה התיישב בדיוק 
במקום בו היה צריך לשבת,

הסל הזה 
העטוף המכוסה 
הקנאי לפרטיות
המנסה לתפוס מחסה ,
הסל הזה הוא תכלית ניסיונותיי
והילדה שבי 
מפיקה את שירת חיי … 
״ברוך שעשני משודכת ״
פסגת שאיפותיי 
לשתף להעצים לייצר קהילה 
וזה מתנגן לתוך שירה אחת גדולה 
אהיה גם שופר לאחותי כלה 
אשתף אותה שלמסע שלה גם אני שותפה 
ובדרך חזרה מפגישה ועוד פגישה 
שהיא תעלה סימני שאלה 
אלחש לה …
שמסע השידוכים הוא לא בהכרח
מה שציירו לה או מה שהיא חלמה…
זרקורים תמיד הם בנמצא 
את היהלום מקבלים אחרי השקעה , אחרי מסע 
בקרוב אצלך את זה היא לא תשמע 
גם לא.. 

איך לא חטפו אותך? 
גם לא תשמעי איזו סגולה 
כי היא זו אני 
ועברנו על פתילות של חנוכה
וביקרנו בקברות צדיקים 
ושברנו ביצה 
וגם קנינו טלית 
הכי יפה והכי יקרה 
כמעט הכל כדי שהים שלנו יקרע
נטלו הנשים קבין תשעה
תהיי גם את שותפה למסע.
חציו מהים שלי  
חציו מפרי דמיוני
ועוד טעימה מהסביבה
״ביקשתי את שאהבה נפשי״
ובדרך מצאתי את עצמי…
שובי שובי השולמית 
יחזה בי האחד שלו אני מחכה
הוא קרוב… 
הוא גם מחכה… 
הוא פשוט תקוע בפקק 
באיזור ללא קליטה…
״מים רבים לא יכבו את האהבה״ 

ונהרות לא ישטפו את האמונה… 
ברוך 
שעשני 
משודכת….
ואיפה ?
איפה אתה?